פרלמן ואח' נ' וילות בנופר בע"מ ואח'

פסק דין

התביעה, טענות הצדדים והראיות

התובעים רכשו מהנתבעת בהתאם להסכם מכר בית מגורים ברח' הטופח 8 בנהריה (להלן "הדירה").

התובעים עותרים בתביעתם לחייב את הנתבעת בפיצויים בגין ליקויי בנייה שנתגלו בדירה בסכום של 98,998 ₪ בהתאם לחוות דעת מהנדס מטעמם, מר יצחק אולשבנג. בנוסף לעלות תיקון הליקויים עותרים התובעים לחייב את הנתבעת בסך 15,000 ₪ בגין עגמת נפש ו- 20,000 ₪ עלות שהייה בדירה אחרת בזמן ביצוע התיקונים.

הנתבעת מכחישה את טענות התובעים. לטענתה הדירה נמסרה במצב תקין והיא אינה אחראית לנזקים שנגרמו ע"י התובעים כתוצאה משימוש בלתי מקובל בדירה.

מעבר לכך, הנתבעת הסכימה לבצע את כל התיקונים, ואף ביצעה עבודה גדולה ורחבת היקף גם בעניינים שלא הייתה מחויבת בהם. התיקונים כלל לא היו קוסמטיים אך התובעים לא הסתפקו בכך. הנתבעת תמכה טענותיה בחוות דעת מר עדין זק, הנדסאי בניין לפיה עלות התיקונים 2,520 ₪ + מע"מ, משך זמן התיקונים – 3 ימים ואין צורך בפינוי הדיירים בעת ביצוע העבודות.

הנתבעת אף הגישה הודעת צד ג' קבלני המשנה שהעסיקה בבניית דירת התובעים בטענה כי ככל שתחויב בכל סכום בשל ליקויים, יש להשיתו על בעלי המקצוע, כל אחד בהתאם לעבודה שביצע.

בשל הפערים בין חוות הדעת, מונה בהסכמת הצדדים, המהנדס דן שהם, כמומחה מטעם בית המשפט.

בהתאם לחוות דעתו, עלות התיקונים מוערכת בסך 8150 ₪ + מע"מ + פיקוח בסך 1,770 ₪ וסה"כ 11,387 ₪. המומחה סבור כי משך הזמן הדרוש לתיקונים בתוך הדירה 4-6 ימים.

תיקון הליקויים בחצר ובעיקר יישור השיפוע בחצר – ניתם לסיימו ב 2-3 ימי עבודה שיכולים להתבצע במקביל לתיקון הליקויים בתוך הדירה, ואין בעיה להתגורר בבית בזמן ביצוע העבודה אך יש צורך שנציג הדיירים יהיה נוכח בבית בשעות העבודה.

הצדדים ויתרו על חקירת המומחה וביקשו לקבל פסק דין מנומק על סמך כתבי הטענות וסיכומים בכתב.

לטענת התובעים, חוות דעת המומחה הינה שטחית, ערוכה כטבלה ללא נימוקים ופירוט. לטענתם טעה המומחה במספר עניינים. כך לעניין המדרגות הטרפזיות קבע שמאחר והתקן אינו חל על מדרגות בתוך דירת מגורים, המצב תקין. בפועל ההלכה היא כי אמנם התקנות לא חלות על גרם מדרגות בתוך הדירה אך מאחר ומדובר בליקוי העלול לגרום לנזקי גוף יש להורות על פיצוי. מאחר ומומחה בית המשפט פסל ליקוי זה ולא קבע עלות תיקון יש לקבל את העלות הקבועה בחוות הדעת מטעמם בסך 16,800 + מע"מ.

לטענת התובעים, המומחה אף התעלם מצינור ונטה העובר באמצע המחסן כפי שניתן לראות בבירור בתמונות שצורפו לסיכומים - עלות התיקון 600 ₪ + מע"מ. בנוסף, למרות שבתוכניות הבנייה גובה חומת הבטון הינו 1.2m בפועל בנתה הנתבעת חומה בגובה חצי מטר ומעליה גדר ברזל. החומה אינה אסתטית ומנוגדת להתחייבות הנתבעת בהסכם המכר. בהתאם יש לקבל את הפיצוי שקבע מומחה התובעים בסך 15,000 ₪ + מע"מ. לבסוף מומחה בית המשפט קבע שאין חותמת "מחוסם" על החלונות אך שלל את הפיצוי על בסיס מדידה לא תקנית של החלון. עלות התיקון הינה 2,400 ₪ + מע"מ.

ביחס לדיור חלופי, טוענים התובעים שלא ניתן לחייבם להתגורר בדירה שהופכת לאתר עבודה עם פועלים מרעישים, לכלוך חומרי עבודה וכו', ויש לקחת בחשבון עלות הדיור החלופי, עלות אריזה, אחסנה ומעבר בסך 20,000 ₪.

התובעים מבקשים לקבוע כי הנתבעת איבדה את הזכות לתקן בעצמה ויש לחייבה בפיצוי כספי שיאפשר תיקון ע"י מי שהתובעים יבחרו בו. הם עותרים לקבוע פיצוי בגין עגמת הנפש שנגרמה להם, וכן עותרים לחייב את הנתבעת בהוצאות שנגרמו להם - עלות המומחה מטעמם (2,854 ₪), חלקם בשכ"ט מומחה בית המשפט (1,770 ₪), אגרת בית המשפט (בסך 1675 ₪) וכן בשכ"ט עו"ד.

לטענת הנתבעת, עיון בחוות הדעת מעלה כי עסקינן בזוטי דברים, תיקוני צבע, תיקוני סיליקון, כיוון ציר של חלון, סתימת חור של דיבל, ליקויים אלו צפויים מראש ויש מקום לתקן אותם במסגרת שנת הבדק. כך שאין כלל מקום לחייב את הנתבעת בפיצוי כלל, עסקינן בתביעה מוקדמת, שהוגשה בחוסר תום לב. מאותה סיבה גם אין לחייב את הנתבעת בפיצוי בגין עגמת נפש או להעניק דיור חלופי, עסקינן בתיקונים מזעריים.

הנתבעת מבקשת להורות על תיקון הליקויים המזעריים ע"י הנתבעת ולחלופין על פיצוי של עלויות התיקונים כפי שעולים לנתבעת (כ-2,500 ₪) ובמקביל לחייב את התובעים בהוצאות משפט בסך 25,000 ₪ המורכב מהוצאות חוו"ד מומחה הנתבעת (5000 ₪), שכ"ט עו"ד בסך 15,000 ₪ (הכנת כתב הגנה, הודעות לצדדים שלישיים, הופעה לישיבות וכתיבת סיכומים), וכן חלקה בשכ"ט המומחה (3,000 ₪).

דיון והכרעה

כאמור, ע"פ חוות דעתו של המומחה מטעם בית המשפט, עומד הנזק כולו על 8,150 ₪ + מע"מ. על סך זה יש להוסיף 1,770 ₪ עבור פיקוח במידה שהעבודה תבוצע ע"י התובעים. סה"כ עומד הסכום על 11,387 ₪.

ע"פ קביעתו מדובר ב:2-3 ימי עבודה ואין צורך להתפנות מהדירה לצורך ביצוע הליקויים.